הערות מומחים:
ד"ר דניאל הלסטוך, רופא בכיר במערך לאורולוגיה, ביה"ח בילינסון, מרכז רפואי רבין.
ד"ר אלי רוזנבאום, מנהל היחידה לאונקולוגיה אורולוגית, מרכז דוידוף.
פברואר 2026
סרטן כיס השתן, המוכר גם כסרטן שלפוחית השתן הינו סרטן
נפוץ יחסית והוא הסרטן הרביעי בשכיחותו בקרב גברים ושמיני בקרב נשים. לרוב סרטן
שלפוחית השתן מתגלה בשלב מוקדם, ככל שהגילוי והטיפול נעשים בשלב מוקדם יותר, כך
סיכויי ההחלמה עולים. ישנה שורת בדיקות שנועדו לאתר נוכחות סרטן בשלפוחית השתן.
על אף שאין כיום התוויה לבדיקות סקר באוכלוסייה הבריאה,
ייתכן ותתבקש על ידי הרופא המטפל לעבור סקירות אלו אם אתה נמצא בקבוצת סיכון גבוהה
מאוד. גורמי סיכון אפשריים, כוללים היסטוריה של מחלת סרטן בשלפוחית, עישון, סיפור
משפחתי של גידולים (רחם, מעי גס, קיבה, שלפוחית) ולעיתים מגע עם כימיקלים מסוימים.
אם את/אתה בסיכון גבוה לסרטן שלפוחית השתן, הרופא המטפל עשוי להמליץ על בדיקות
אחדות כגון בדיקת שתן לנוכחות תאי דם, בדיקה ציטולוגית של השתן או ציסטוסקופיה.
בדיקות אלה יוסברו להלן.
סימנים
ותסמינים של סרטן שלפוחית השתן
דם בשתן:
ברוב המקרים, דם בשתן הינו הסימן הראשון של סרטן שלפוחית השתן. לפעמים מדובר בכמות
דם שיש בה כדי לשנות את צבעו של השתן מצבע אדום חיוור ועד אדום כהה כתלות בכמות הדימום.
במקרים אחרים, צבעו של השתן יהיה בהיר, אך בבדיקה שגרתית של השתן (שתן כללית/שתן
למיקרוסקופיה) יתגלו כמויות מיקרוסקופיות של תאי דם אדומים.
ואולם הימצאות דם בשתן אין פירושה שחלית בסרטן
השלפוחית. לעתים קרובות נגרם הדבר מסיבות אחרות כגון דימום מערמונית מוגדלת
(בגברים), דלקות בדרכי השתן, אבנים בכליות או בשלפוחית או שלל גורמים אחרים.
שינויים בהרגלי מתן שתן: הצורך להטיל שתן לעיתים תכופות יותר, או דחף להשתין מבלי יכולת
להתאפק, עשויים גם כן להיות סימן לסרטן השלפוחית. חשוב לציין כי בעיות אלו, מקורן,
לעיתים קרובות יותר, בסיבות אחרות שאינן סרטן שלפוחית השתן.
בדיקות לגילוי
סרטן שלפוחית השתן
אם יש סיבה כלשהי לחשוד שאולי לקית בסרטן השלפוחית,
ישתמש הרופא באחת או יותר מן השיטות האבחנתיות שלהלן.
היסטוריה רפואית ובדיקה גופנית: הרופא המטפל ישאל אותך אודות ההיסטוריה הרפואית שלך,
במטרה לבדוק את גורמי הסיכון ואת התסמינים. הרופא עשוי לבדוק את החלחולת (רקטום)
ואת הנרתיק (אצל נשים) כדי לקבוע מה גודל הגידול ועד כמה התפשט.
ציסטוסקופיה גמישה
הבדיקה העיקרית לאבחון סרטן שלפוחית השתן נקראת
ציסטוסקופיה (Cystoscopy). ציסטוסקופ הינו
צינור דק (בקוטר 4.5 מילימטר) וגמיש עם מצלמה המוחדר לשלפוחית השתן ובאמצעותה
הרופא מתבונן לתוך שלפוחית השתן. הבדיקה מבוצעת על פי רוב בהרדמה מקומית עם ג'ל
אלחוש מקומי אך ניתן לבצעה גם בטשטוש. במהלך הבדיקה הרופא סורק את כל שכבת הציפוי
של השלפוחית ואת פתחי פיות השופכנים. הבדיקה נמשכת מספר דקות ומבוצעת במרפאה ואינה
מצריכה אשפוז. סביב הבדיקה תיתכן תחושת כאב קלה או רגישות במתן שתן וכן הופעת דם
בשתן במשך מספר ימים. לרוב אין תופעות אחרות.
במידה ובבדיקה מתגלים אזורים לא תקינים החשודים לגידול
תתבצע ציסטוסקופיה קשיחה בחדר ניתוח לצורך הסרת הנגע ונטילת ביופסיה (הסרה חלקית
או מלאה של כל הרקמה הלא תקינה).
במידה ומתקבל מידע על קיום גידול בדופן השלפוחית
מבדיקות דימות (כגון סיטי אורוגרפי) אין צורך בביצוע ציסטוסקופיה נפרדת במרפאה
והציסטוסקופיה מבוצעת בחדר ניתוח כחלק מהניתוח להסרת הגידול.
ציטולוגיה של השתן: בבדיקה זו, שתן מהשלפוחית נשלח למעבדה כדי לבדוק (בעזרת
מיקרוסקופ) נוכחות של תאי סרטן (או תאים טרום- סרטניים) אשר "נשטפו".
בדיקה זו נערכת על פי רוב בו- זמנית עם בדיקת הציסטוסקופיה. היא מאפשרת למצוא
גידולים סרטניים מסוימים, אך איננה מושלמת. אם לא נמצאו תאי סרטן בבדיקה זו אין
פירושו של דבר בהכרח שאין סרטן.
תרבית שתן:
דגימה שתן נשלחת לתרבית במעבדה כדי לבדוק נוכחות של זיהום. זיהום עלול לעיתים
לגרום לתסמינים הדומים לסרטן השלפוחית. אפשר שתוצאות הבדיקה יגיעו רק לאחר יומיים
שלושה.
נטילת ביופסיה בניתוח TURBT
כאשר מתגלה בבירור נגע החשוד לגידול בדופן השלפוחית
מתבצע ניתוח להסרת הנגע או הנגעים שהתגלו. הניתוח נקרא Trans Urethral Resection of Bladder Tumor ומכונה
בקיצור TURBT.
הפעולה מתבצעת בחדר ניתוח בהרדמה מלאה או אזורית ובדרך
כלל יש צורך להישאר להשגחה בבית החולים לתקופת זמן של מספר ימים (3-1 ימים). במהלך
הניתוח הרופא מסיר את הגידול באופן פנימי - אנדוסקופי (ללא חתך בעור) והדגימה
נשלחת לבדיקה במעבדה
.
בדיקת סמנים (ביומרקרים) לגידולים ממאירים בשלפוחית
השתן: כיום ישנן בדיקות
שתן מתקדמות (גנומיות), לא פולשניות שמסייעות לרופא באבחון של סרטן שלפוחית השתן.
בדיקות אלה מזהות סמנים ביולוגיים שעשויים להצביע על
נוכחות או חזרה של סרטן שלפוחית השתן. הבדיקות הללו מותאמות לאבחון ראשוני של
חולים עם דם סמוי ולמעקב אחרי חולים שטופלו בסרטן שלפוחית השתן. חשוב לציין כי במידה
וישנה אבחנה של דם גלוי או ממצא ברור בבדיקת דימות (כגון סיטי אורוגרפיה) אין מקום
לביצוע בדיקות שתן גנומיות ויש צורך בביצוע ציסטוסקופיה או נטילת ביופסיה מממצא
חשוד.
בדיקות דימות
בדיקות דימות מתבצעות על מנת לאפשר לרופא שלך
"לראות" את השלפוחית שלך והרקמות הסמוכות לשלפוחית באגן. אם יש לך סרטן
שלפוחית, הרופא המטפל עשוי לבקש בדיקות דימות כאלה על מנת לראות אם הסרטן התפשט
לעבר רקמות סמוכות לשלפוחית, לקשרי לימפה או לאיברים מרוחקים.
בדיקת סיטי אורוגרפיה (טומוגרפיה ממוחשבת אורוגפיה - CTU)
זוהי סריקה ממוחשבת של איברי הבטן, הכוללת את הכליות
ואת דרכי השתן כדי לברר את הסיבות להופעת דם בשתן. בסריקה נוצרת תמונה תלת-ממדית של
איברי הגוף באמצעות סדרה של צילומי רטנגן. הבדיקה נמשכת 20-15 דק' במהלכה יש לשכב
ללא תנועה והיא איננה כואבת. יש להימנע מאכילה שעתיים לפני הבדיקה אך יש להקפיד על
שתיית מים עד חצי שעה לפני הבדיקה. הבדיקה מתבצעת עם חומר ניגודי (מבוסס יוד)
ומחייבת בדיקת דם עדכנית לקראטינין. חולי אסטמה או בעלי אלרגיה ידועה ליוד צריכים
לעדכן את הרופא המטפל ולקבל טיפול תרופתי מקדים. הבדיקה מתבצעת בשכיבה על הגב
ולאחר מכן על הבטן. מכשיר ה-CT סורק את הגוף מהריאות ועד
מתחת לאגן – פעם אחת לפני הזרקת חומר ניגוד, ופעמיים נוספות לאחר ההזרקה. הנבדק
מתבקש לא לזוז במהלך הבדיקה.
הדמיית תהודה מגנטית (סריקת -MRU )
במטופלים עם אלרגיה קשה ליוד או הפרעה בתפקוד הכליות ניתן
לבצע בדיקת MRU – זוהי בדיקת דימות
להדגמת מערכת השתן הכוללת את הכליות השופכנים וכיס השתן. הבדיקה מתבצעת במכשיר
תהודה מגנטית (MRI) ואיננה כוללת חשיפה
לקרינה מייננת. מטרת הבדיקה להעריך מעורבות של דרכי שתן עליונות או פיזור המחלה
מחוץ לדרכי השתן. בעת הבדיקה יש לשכב בגליל ארוך למשך כ-30 דקות. הבדיקה עצמה
יוצרת רעש חזק ולפני הבדיקה מקבל הנבדק אוזניות או אטמי אוזניים להפחתת הרעש.
מטופלים עם מתכות מסוימות או קוצבים שאינם מתאימים למכשיר ה-MRI אינם יכולים להיכנס
למגנט.
סריקת אולטרה-סאונד
סריקה זו מבוססת על גלי קול כדי להדגים את איברי מערכת
השתן והבטן. הבדיקה אינה כואבת ואיננה כוללת חשיפה לקרינה מייננת. יש להקפיד על
שתיית מים ולמלא את שלפוחית השתן לפני הבדיקה כדי שניתן יהיה לראות את שלפוחית
השתן בבירור. הסריקה אינה כואבת ונמשכת 20-15 דקות.
בדיקת CT-PET FDG
PET-CT היא בדיקת מיפוי ו-CT שבה מוזרק לנבדק FDG - חומר מבוסס סוכר (גלוקוז) שמסומן במעט חומר רדיואקטיבי. הסוכר נקשר לתאים בהם קצב חילוף החומרים גבוה (גידולים או זיהומים). ביצוע שתי הבדיקות (CT ומיפוי) בו זמנית מאפשר לאפיין במדויק את אזורי הגוף בהם ה-FDG נקלט באופן מוגבר ועוזר בסיוע באבחון הגידול, מיקומו ומידת ההתפשטות שלו. הבדיקה כרוכה בחשיפה לקרינה רדיואקטיבית בכמות זעירה ולקרינה מייננת. הבדיקה מבוצעת לרוב במצבים של גידול חודר שריר.