סרטן הוא שגשוג חסר בקרה של תא מסוג אחד, שפוגע בתפקוד התקין של האיברים שבהם התפשט. הסרטן מכה במערכות ובאיברים שונים בגוף והחלוקה העיקרית של סוגי הסרטן היא על פי סוג התא הנפגע.
ד"ר שירלי שפירא
קרצינומה - מתייחס לממאירות של רקמת אפיתל. זו הרקמה העשויה תאי אפיתל ומצפה משטחים רבים בגוף, כגון דפנות מערכת העיכול, פה ולוע ומערכת השתן והרבייה. לפיכך, סרטן המעי הגס, לדוגמה, הוא בדרך כלל מסוג קרצינומה.
סרקומה - ממאירות של רקמת חיבור. סרטני עצם נוטים להיות מסוג של סרקומה.
לימפומה - ממאירות של בלוטות לימפה, אותה מערכת האחראית על יכולת החיסון של הגוף.
לויקמיה ומיילומה - ממאירויות שמקורן בתאי מוח העצם, היוצר את הדם.
ישנם אינספור סוגי סרטן הנבדלים זה מזה בביטויָם, במהלכם, בדרכי הטיפול ובסיכויי ההצלחה. תהיה זו טעות להקיש מסוג סרטן אחד על סוג אחר. יש לבדוק ולהתעניין לגבי כל מקרה לגופו. כשם שכל אדם הוא יחיד ומיוחד, כך גם הגישה למחלתו מיוחדת ומתאימה לו.
מהן מחלות הסרטן השכיחות ביותר?
• סרטן שד בנשים (קיים סרטן שד גם בגברים).
• סרטן ערמונית (פרוסטטה).
• סרטן ריאות.
• סרטן המעי גס.
• סרטן בלוטות הלימפה (לימפומה).
איך קובעים את דרגת הממאירות?
דרגת הממאירות (grading) מבטאת את מידת האלימות של הגידול ומתבססת על מאפיינים מורפולוגיים (צורה) של הגידול בעת צפייה במיקרוסקופ. דרגת הממאירות נקבעת על פי מספר פרמטרים, ביניהם גודל התא הממאיר, מספר הגרעינים בתא, הימצאות גרעינונים בתוך הגרעין, סמנים המבטאים קצב חלוקה מהיר של התאים הממאירים ומידת הרס הרקמה הבריאה בידי התאים החולים.
איך מזהים את דרגת התפשטות הגידול?
דרגת ההתפשטות (staging) מבטאת את מידת פיזור הגידול בגוף. האם הוא ממוקם באיבר אחד, או שמא מערב איברים נוספים. קיימות מספר שיטות להערכה ולניקוד של מידת ההתפשטות. אין בהכרח קשר בין דרגת הממאירות לדרגת התפשטות הגידול. בממאירויות סולידיות באיברים מוצקים (לא בדם ובלימפה), נוהגים להיעזר בשיטת ה־TNM לשם הערכת דרגת ההתפשטות:
T - Tumor מתייחס לגודל הגידול.
N - Nodes מבטא את מידת מעורבות בלוטות הלימפה, שבקִרבת הגידול.
M - Metastases מציין הימצאות או היעדר גרורות מרוחקות.
בלימפומות, נהוג לחלק לארבע דרגות התפשטות על־פי מספר בלוטות הלימפה המעורבות במחלה, מיקומן ביחס לסרעפת, ומעורבות או אי־מעורבות של הלימפומה גם באיברים שאינם בלוטות לימפה. הימצאות או היעדר סימפטומים מחלקים כל אחת מארבע הדרגות הנ"ל לשתיים נוספות.
קיימות שיטות staging נוספות לסוגי סרטן שונים.
איך נוצר סרטן?
יחידת הלגו הקטנה המרכיבה את גוף החי היא התא. התאים נמצאים במאזן תמידי בין שגשוג (פרוליפרציה), על ידי הבשלה וחלוקה מצד אחד, לבין מוות (אפופטוזיס) מצד שני. המטרה היא לשמר על שיווי משקל של בנייה והרס.
מנגנון בקרה מורכב ומשוכלל אחראי על תקינות התא, על חלוקתו לשני תאים זהים, ועל סילוקו בבוא העת. סרטן, משמעו: יצירה בלתי מבוקרת של תא לא תקין, ללא הריסתו. כלומר, אובדן שליטה של הגוף על תא מזן אחד, כך שהוא משגשג ללא הפסק והופך לאלמותי.
אפשר לקבל הסבר בגובה העיניים על מבנה התא?
התא מורכב מגרעין וציטופלזמה. בתוך הגרעין ממוקם המידע הגנטי, האחראי על מי שאנחנו. מידע זה מוצפן בצורת גנים, המורכבים משילובים שונים של ארבע חומצות גרעין, שניתן להמשיל אותן לאותיות, מקודדות למגוון כה עצום של גנים, המומשלים למילים. הגנום האנושי, היינו ספר ההדרכה להרכבת הלגו שנקרא אדם, מורכב מכ־40,000 גנים (מילים). הגנים מתורגמים בידי מערכות בתוך התא לחלבונים, היוצרים בסופו של דבר את האדם. גנים שונים, מתוך כל הגנום, מתבטאים בתאים שונים. כלומר, תא עצם לא יבטא את אותם הגנים שבתא עצב.
רצף של גנים (משפטים) יוצר את הדי.אן.איי, הבנוי כשני גדילים מלופפים בצורת ספירלה. גדילי הדי.אן.איי מסודרים בתא בתבנית של 23 זוגות כרומוזומים (פרקים). וכך, מאותיות (חומצות גרעין), מילים (גנים), משפטים (די.אן.איי), פרקים (כרומוזומים), נוצר ספר החיים שלנו הגנום האנושי). סוללה של בקרים ושיפוצניקים אחראית על תקינות המפעל המורכב שתואר לעיל. כלומר, קיימת התמודדות תמידית עם תקלות שונות. כדי שייווצר סרטן, לא מספיקה בדרך כלל תקלה אחת, אלא שורה של מחדלים.
האם אנחנו נולדים עם הפרעה גנטית שמייצרת סרטן?
מרבית ההפרעות הגנטיות העומדות בבסיס מחלת הסרטן הן נרכשות. כלומר, הן מתפתחות במהלך החיים ולא מולדות. בסוגי סרטן שונים זוהו הפרעות שונות ברמה הגנטית, שיכולות לשפוך אור על מנגנון התהוות המחלה. לדוגמה, בלימפומה פוליקולרית (סרטן בלוטות לימפה בדרגת ממאירות נמוכה), חלה החלפה בין גנים שממוקמים על כרומוזומים מספר 14 ומספר 18. לכן נוצר רצף גנים לא תקין, הגורם לביטוי עודף של גן, שתפקידו למנוע אפופטוזיס (הרס תאים). באופן זה, המנגנון, שבמקורו הוא תקין ונכון למניעת הרס תאים, מופעל בעודף ומונע סילוק תאים שהגיעו לפרקם ואמורים לצאת ממחזור החיים. כאמור, אחד ממאפייני הסרטן הוא אלמותיות התאים, ובדוגמה זו מוסבר המנגנון שמונע את מותם וסילוקם. דוגמה נוספת היא שִחלוף (החלפה בין מקומות) גנים בין כרומוזומים 9 וכרומוזום 22, המאפיין סרטן דם כרוני (CML). שחלוף זה יוצר רצף גנים הגורם לביטוי־יתר של אנזים החיוני לחִיוּת התא, כלומר, שגשוג עודף של תאים, שהינו, כאמור, אחד ממנגנוני היווצרות הסרטן.
מה הנזק שנוצר מהסרטן?
הסרטן הוא שכפול ושגשוג חסר בקרה של תא מסוג אחד. עקב כך, האיבר שבו החל הסרטן, ו/או איברים שאליהם הוא התפשט אינם מתפקדים באופן הרצוי. מצב זה של אי תפקוד איברים, המכונה בעגה המקצועית אי ספיקה, עומד בבסיס הנזק הנוצר מסרטן.
לדוגמה, מוח העצם, הרקמה הרכה והספוגית הנמצאת בתוך העצם, אחראי על ייצור הדם - כדוריות דם אדומות (מכילות המוגלובין הנושא את החמצן בגוף), כדוריות דם לבנות (לויקוציטים, החיילים הנלחמים בזיהומים) וטסיות (טרומבוציטים, תאים האחראים על קרישת הדם). סרטן מוח העצם "מעסיק" את מוח העצם בייצור סוג אחד בלבד של תא ולא מאפשר לשאר פסי הייצור לפעול. ואכן, אחד המאפיינים של לויקמיה הוא ירידה בספירת כדוריות הדם האדומות (אנמיה) ו/או פגיעה במרכיבי דם אחרים אותם אמור מוח העצם ליצור.
הסרטנים הפחות אלימים כובשים את האיברים באופן איטי יותר, ולכן מאפשרים תפקוד ארוך טווח של הגוף. זאת בעוד הסרטנים האלימים משגשגים מהר יותר, ולכן משתלטים במהירות גדולה יותר על חלקי הגוף.
מה הסיכוי להחלמה מסרטן?
אחוזי הריפוי משתנים בהתאם לסוגי הסרטן השונים. לימפומה מסוג הודג'קין, לדוגמה, ניתנת לריפוי בתשעים אחוזים מהמקרים.
קיימים אינספור סוגי סרטן, ואין אחד דומה לשני, כך שלא ניתן להקיש ממקרה אחד על אחר.
ד"ר שירלי שפירא היא רופאה המטולוגית בכירה במכון ההמטולוגי במרכז רפואי מאיר, מקבוצת כללית. ד"ר שפירא חיברה את הספר "לחיות עם מחלה, ממשבר לצמיחה". הספר יצא לאור בהוצאת מודן והמידע המובא כאן נלקח מהספר.
ניתן לעיין בספר "לחיות עם מחלה, ממשבר לצמיחה" - במרכז מידע למחלות סרטן ע"ש מאיר ליזר.