ד"ר
יוליה קונדל , מנהלת השירות לרדיותרפיה של גידולי מערכת העיכול, המכון
האונקולוגי, מרכז דוידוף, בי"ח בילינסון.
מעודכן לאפריל 2026
בטיפול בסרטן וושט מתקדם מקומית (ללא גרורות) יש מקום מרכזי לטיפול קרינתי.
בקביעת הטיפול יש חשיבות לשני מאפיינים
עיקריים: מיקום הגידול וסוגו.
מיקום הגידול בוושט נקבע על פי מרחק
מהשיניים בגסטרוסקופיה, כאשר החלוקה היא לוושט עליון, אמצעי ותחתון (מעבר וושט
קיבה).
קיימים שני סוגים פתולוגיים עיקרים של סרטן הושט – גידול קשקשי וגידול בלוטי.
לאחר אבחנה של סרטן הוושט בגסטרוסקופיה וביופסיה, חשוב לבצע
בדיקות PET-CT ואולטראסאונד אנדוסקופי
במכון גסטרו לצורך בירור שלב מחלה. יש להגיע לביקור הראשון אצל האונקולוג עם
תוצאות הבדיקות והדיסקים.
מחקרים מראים כי טיפול כימוקרינתי לפני
ניתוח בסרטן וושט לא מפושט משפר את הסיכוי שהמחלה לא תחזור בעתיד.
בפתולוגיה קשקשית לעומת הגידול הבלוטי,
הגידול מגיב יותר לטיפול קרינתי, ועד 50% מהמטופלים הגידול יכול להיעלם לאחר הטיפול הכימוקרינתי
בלבד ללא צורך בניתוח.
קיימות שתי תוכניות (פרוטוקולים) של טיפול בסרטן וושט לא מפושט:
1. פרוטוקול CROSS– הכולל 23 הקרנות 5 פעמים בשבוע, במהלכן מקבלים טיפול כימי אחת
לשבוע במשלב של שתי תרופות דרך הוריד.
2. פרוטוקול
של 28 הקרנות 5 פעמים בשבוע, עם טיפול כימי במקביל, הניתן בתחילת ובסוף הטיפול
הקרינתי, במסגרת אשפוז במחלקה האונקולוגית.
בחירת הפרוטוקול הטיפולי מתבססת על גיל המטופל, מחלות הרקע, סוג הגידול
ומיקומו, ושלב המחלה.
חודש לאחר סיום הטיפול מבצעים שוב בדיקת PET-CTלהערכת מצב המחלה.
בתום הטיפול הכימוקרינתי דנים עם המטופל על
אפשרויות הטיפול השונות- לרוב ניתוח. בגידול קשקשי, במידה ואין עדות לשארית מחלה
בהדמיה ובגסטרוסקופיה, ניתן לשקול מעקב צמוד ללא ניתוח. גישת המעקב אינה מתאימה
לכולם וזו אינה הגישה הסטנדרטית.
בעת תכנון הטיפול הקרינתי, אנו משתמשים
בשיטה מתקדמת הנקראת VMAT- Volumetric Modulated Arc Therapy - קרינה מותאמת בעצימות
משתנה, המאפשרת מתן קרינה בעוצמות שונות בכל שדה הקרינה.
כך ניתן לתת מנה גבוהה
לגידול וגם להפחית באופן משמעותי את הפגיעה באיברים הבריאים ואת תופעות הלוואי,
בעיקר דלקת ריאות תגובתית לקרינה.
במרכזנו מתקיים מחקר של תוספת אימונותרפיה
לטיפול הכימוקרינתי, שמטרתו לשפר התגובה לטיפול.