פרופ' ברוך ברנר, מנהל המחלקה האונקולוגית, מרכז הסרטן ע"ש דוידוף מרכז רפואי רבין, בי"ח בילינסון.
מעודכן לאפריל 2026
בדיקות סקירה לגילוי מוקדם משמשות כדי לאתר מחלות אצל אנשים שעדיין אין להם סימפטומים. במקרים רבים ניתן לגלות את סרטן המעי הגס והחלחולת (בקצרה: "סרטן המעי") בשלב מוקדם ולשפר מאוד את הסיכויים להצלחת הטיפול. במקרה של סרטן המעי, בדיקות סקירה יכולות גם למנוע את המחלה, משום שבעזרתן ניתן לגלות ולכרות פוליפים שעלולים להפוך לממאירים. את הבדיקות המשמשות לאיתור פוליפים וסרטן במעי הגס ובחלחולת ניתן לחלק לשתי קבוצות עיקריות:
בדיקות אלה נערכות בעזרת קולנוסקופ המוכנס לתוך החלחולת או בעזרת צילומי רנטגן מיוחדים. מאתרים את הפוליפים לפני שהם הופכים לסרטניים ואז מוציאים אותם, כך שבדיקות אלה עשויות למנוע את סרטן המעי. משום כך יש להעדיף בדיקות כאלה, אם הן זמינות ואם אתה מסכים לעשותן.
סיגמואידוסקופיה גמישה (flexible sigmoidoscopy, flex-sig):
סיגמואידוסקופ הוא צינור דק וגמיש בעובי אצבע בערך. מכניסים אותו לחלק התחתון של המעי הגס דרך החלחולת. בעזרתו יכול הרופא לראות את פנים החלחולת וחלק מהמעי הגס ולאתר בהם גידולים סרטניים או פוליפים. אורך הצינור כ-60 ס"מ בלבד, ולכן הרופא יכול לראות רק כחצי מהמעי הגס. הבדיקה יכולה לגרום אי נוחות, אבל אינה אמורה להכאיב. לפני הבדיקה תצטרך לקחת תרופה כדי לנקות את המעי הגס. אם מוצאים פוליפ קטן, הרופא עשוי להחליט לכרות אותו בזמן הבדיקה. אם מתגלה פוליפ מסוג אדנומה או גידול סרטני, תצטרך לעבור קולונוסקופיה כדי לחפש פוליפים וגידולים במעי הגס כולו.
קולונוסקופיה (Colonoscopy):
קולונסקופיה היא גירסה ארוכה יותר של סיגמואידוסקופיה. מבצעים אותה באותה צורה, אבל היא מאפשרת לרופא לראות את המעי הגס בשלמותו. אם מתגלה פוליפ, הרופא עשוי להחליט לכרות אותו. אם יש משהו אחר שנראה לא תקין, אפשר שתלקח ביופסיה. לצורך זה כורתים פיסה קטנה של רקמה ומוציאים אותה דרך הקולונוסקופ. את הרקמה שולחים למעבדה כדי לראות אם יש בה תאים ממאירים.
לפני הבדיקה:
יש לרוקן ולנקות את המעי הגס ואת החלחולת. תתבקש לשתות תרופה כדי לנקות את המעי הגס יום אחד לפני הבדיקה.
הרופא ייתן לך הוראות מדויקות. קרא אותן בתשומת לב ימים אחדים לפני הזמן, כי ייתכן שתצטרך לקנות את החומרים בבית המרקחת. אם אינך בטוח במשהו, התקשר למרפאה ועבור על ההוראות צעד אחרי צעד עם האחות. אנשים רבים סבורים שהכנת המעיים היא החלק הפחות נעים בבדיקה, ומן הסתם תבקר בשירותים פעמים רבות. ייתכן שתקבל הוראות נוספות, כגון מזונות שאסור לאכול בזמן מוגדר לפני הבדיקה.
במהלך הבדיקה:
הבדיקה עצמה נמשכת בדרך כלל 30 דקות, אבל עשויה להימשך יותר אם נמצא פוליפ וכורתים אותו. לפני תחילת הבדיקה תוזרק תרופה לווריד כדי שתרגיש מנומנם ונינוח. אפשר שתהיה ער, אבל לא תהיה מודע למה שמתרחש וייתכן שלא תזכור את הבדיקה לאחר מכן. רוב האנשים יהיו ערים לגמרי עד שיגיעו הביתה אחרי הבדיקה.
אפשר שתזדקק למישהו שיסיע אותך הביתה מהבדיקה, מפני שתרופת הטשטוש משפיעה על יכולתך לנהוג. עליך לבוא עם מלווה, שיסיע אותך הביתה.
בדיקת חוקן בריום דו-ניגודית (DCBE): כיום כמעט ולא משתמשים בבדיקה זאת, רק במקרים מיוחדים (כמו אנשים שלא יכולים לבצע קולנוסקופיה).
לצורך ביצוע בדיקה זו משתמשים בבריום כדי למלא את המעי הגס באופן חלקי ולפתוח אותו. לאחר מכן דוחסים אוויר כדי להרחיב את המעי הגס. הדבר מאפשר צילום רנטגן באיכות טובה. אם האזור אינו נראה תקין, תצטרך לעבור קולונוסקופיה.
ההכנה לבדיקה זו דומה להכנה לקולונוסקופיה (ראו לעיל), עם כי בבדיקת DCBE לא תקבל תרופה לטשטוש.
קולונוסקופיה וירטואלית:
אפשר לראות בבדיקה הזאת מעין צילום רנטגן משוכלל, או סריקת סי-טי של המעי הגס. סורק הסי-טי מסתובב סביבך בשעה שאתה שוכב על השולחן ומצלם תמונות רבות. לאחר מכן, מחשב מצרף את הצילומים הללו לכלל תמונה כוללת של החתכים מהאיבר שנבדק. בקולונוסקופיה וירטואלית נעשה שימוש במספר תכניות מחשב כדי להפיק הן צילומי רנטגן דו-מימדיים והן מראה תלת מימדי "בתעופה" של פנים המעי הגס והחלחולת. כך יכול הרופא לחפש פוליפים או סרטן.
בדיקה זו עשויה להועיל לאנשים שאינם רוצים או אינם יכולים לעבור בדיקה כמו קולונוסקופיה. אפשר לעשות אותה מהר יחסית ואין צורך בטשטוש. אמנם אין זו בדיקה פולשנית כמו קולונוסקופיה, אך בכל זאת צריך להכין את המעיים באותה צורה. אם מתגלה פוליפ או בעיה אחרת, יהיה צורך לבצע קולונוסקופיה כדי לכרות אותם או לברר מה טיבם.
בדיקות שיכולות לגלות את סרטן המעי הגס והחלחולת ואינן מגלות פוליפים.
בדיקות צואה
הבדיקות הללו משמשות כדי לגלות בצואה כמויות קטנות של דם סמוי, כלומר דם שאי אפשר לראות בעין. לרוב האנשים, הבדיקות הללו קלות יותר מפני שאפשר לעשות אותן בבית. אבל הן אינן מועילות למציאת פוליפים כמו הבדיקות שתוארו לעיל, ותשובה חיובית בבדיקת סקירה כזאת פירושה שתצטרך כנראה לעבור בכל זאת קולונוסקופיה.
לבדיקות הללו יש שמות שונים כגון FOBT, FIT, iFIT. כולן דומות מבחינה זו שבכולן תצטרך לאסוף דגימות מהצואה שלך כדי שיישלחו למעבדה לבדיקה. הן שונות זו מזו באופן המדויק שבו יש לאסוף את הדוגמיות ומבחינת האופן שבו בודקים אותן במעבדה.
אם אתה עובר בדיקה כזו, הרופא או האחות יתנו לך ערכה עם הוראות מדויקות מה לעשות בעוד מועד (יתכן שתהיינה מגבלות על אכילה או שתיה או תרופות שמותר לך לקחת לפני הבדיקה) ואיך לאסוף את הדגימות.
יש אנשים המקבלים את הערכה אך אינם מחזירים אותה לרופא כי הם חוששים שאולי לא נהגו על פי ההוראות כמו שצריך. אם יש לך שאלות, שאל את הרופא או האחות מה צריך לעשות ואיך לאסוף את הדגימות. הדבר הכי חשוב הוא פשוט לבצע את הבדיקה.
את רוב הבדיקות הללו יש לבצע כול שנה, וכפי שנאמר קודם, אם המעבדה מאתרת בעיות כלשהן תצטרך לעבור בדיקות נוספות כגון קולונוסקופיה.
בדיקת DNA בצואה
במקום לחפש דם בצואה, בדיקות אלה מחפשות מִקטעים חריגים ב-DNA (החומר הגנטי) שמקורם בתאי פוליפים או בתאים ממאירים. תאים של סרטן המעי מכילים לעתים קרובות מוטציות (שינויים) ב-DNA בגנים מסוימים כגון APC, K-ras או p53. תאים עם מוטציות אלה נושרים מהפוליפים או מהגידולים הסרטניים לתוך הצואה, ושם הבדיקות עשויות לגלות אותם.
זוהי בדיקה חדשה יותר, ועדיין לא ברור כמה זמן כדאי לחכות בין בדיקה לבדיקה. כמו כן היא גם יקרה יותר מגירסאות אחרות של בדיקות צואה. בדיקה זו איננה פולשנית ואינה דורשת הכנה מיוחדת. אבל כמו בבדיקות צואה אחרות, תוצאה חיובית תדרוש קולונוסקופיה כדי להמשיך את הבירור.
אנשים שעוברים את הבדיקה הזאת יקבלו מהרופא או מהמרפאה ערכה עם הוראות מפורטות, שבהן יוסבר איך לאסוף את הדגימות. נהג תמיד לפי ההוראות שבערכה שקיבלת.
לבדיקה זו יש צורך בדגימת צואה שלמה. אוספים אותה לתוך מכל מיוחד, המוצב בתוך מסגרת שאותה מניחים לרוחב האסלה. אתה יושב על האסלה וכשיש לך יציאה, אתה מוודא שתיפול לתוך המכל. לאחר מכן תכניס את המכל ביחד עם כרית קרח לתוך קופסת משלוח, תסגור את הקופסה ותסמן אותה במדבקה. יש לשלוח את הדגימה למעבדה תוך 24 שעות מרגע היציאה.
מה הן הנימוקים בעד ונגד בדיקות סקירה לגילוי מוקדם?
|
בדיקה
|
בעד
|
נגד
|
|
סיגמואידוסקופיה גמישה
|
מהירה ובטוחה יחסית,
הכנת מעיים מינימלית,
בדרך כלל בלי הרדמה,
אין צורך במומחה לביצועה,
מבוצעת פעם ב-5 שנים,
|
מאפשרת לראות רק שליש מהמעי הגס,
אינה יכולה לסלק את כל סוגי הפוליפים,
כרוכה בחוסר נוחות מסוים
מבוצעת במרפאה או בבי"ח,
סיכון נמוך מאוד לדימום, זיהום או קרע במעיים
אם התוצאה לא תקינה, תידרש קולונוסקופיה
|
|
קולונוסקופיה
(הטובה מכל הבדיקות)
|
בדרך כלל ניתן לראות את המעי הגס כולו,
ניתן לעשות ביופסיה ולכרות פוליפים,
מבוצעת פעם ב-10 שנים,
ניתן לאבחן מחלות נוספות.
|
עלולה לא לאתר פוליפים קטנים,
נדרשת הכנת מעיים מלאה,
יקרה יותר על בסיס חד-פעמי מצורות בדיקה אחרות,
בדרך כלל יש צורך בהרדמה כלשהי,
יש לדאוג למלווה שיסיע את המטופל הביתה,
המטופל עלול להפסיד יום עבודה,
סיכון קטן לדימום, קרע במעיים או זיהום
|
|
חוקן בריום דו-ניגודי DCBE
(בדיקה שכמעט ולא בשימוש)
|
בדרך כלל ניתן לראות את המעי הגס כולו,
בדיקה בטוחה יחסית,
מבוצעת פעם ב-5 שנים,
אין צורך בהרדמה
|
עלולה לא לאתר פוליפים קטנים,
נדרשת הכנת מעיים מלאה,
יש מקרים של תוצאה חיובית שגויה,
לא ניתן לכרות פוליפים בזמן הבדיקה,
אם התוצאה לא תקינה תידרש בקולונוסקופיה
|
|
קולונסקופיה וירטואלית
|
מהירה ובטוחה יחסית,
בדרך כלל ניתן לראות את המעי הגס כולו,
מבוצעת פעם ב-5 שנים,
אין צורך בהרדמה
|
עלולה לא לאתר פוליפים קטנים,
נדרשת הכנת מעיים מלאה,
יש מקרים של תוצאה חיובית שגויה,
לא ניתן לכרות פוליפים בזמן הבדיקה,
אם התוצאה לא תקינה תידרש קולונוסקופיה,
בדיקה חדשה יחסית –
לא בסל התרופות.
|
|
בדיקת דם סמוי בצואה FOBT
|
אין סיכון ישיר למעי הגס,
אין צורך בהכנת המעיים, הדגימה מבוצעת בבית,
לא יקרה
|
עלולה לא לאתר פוליפים וסוגי סרטן רבים,
יש מקרים של תוצאה חיובית שגויה,
יש מגבלות על התזונה לפני הבדיקה,
יש לבצע מדי שנה,
אם התוצאה לא תקינה תידרש קולונוסקופיה
|
|
בדיקה דם סמוי בצואה FIT
|
אין סיכון ישיר למעי הגס,
אין צורך בהכנת המעיים,
אין מגבלות על תזונה לפני הבדיקה,
הדגימה מבוצעת בבית,
לא יקרה יחסית
|
עלולה לא לאתר פוליפים וסוגי סרטן רבים,
יש מקרים של תוצאה חיובית שגויה,
יש לבצע מדי שנה,
אם התוצאה לא תקינה תידרש קולונוסקופיה
|
|
בדיקת DNA בצואה
|
אין סיכון ישיר למעי הגס,
אין צורך בהכנת המעיים,
אין מגבלות על תזונה לפני הבדיקה,
הדגימה מבוצעת בבית
|
עלולה לא לאתר פוליפים וסוגי סרטן מסוימים,
יש מקרים של תוצאה חיובית שגויה,
יקרה יותר מבדיקות צואה אחרות,
בדיקה חדשה למדי,
עדיין לא ברור באיזה תכיפות יש לבצעה,
אם התוצאה לא תקינה תידרש קולונוסקופיה
|
המלצות האגודה האמריקנית לסרטן לבדיקות סקירה לגילוי מוקדם של סרטן המעי
אנשים בסיכון ממוצע
לדעת האגודה האמריקנית לסרטן, מניעת סרטן המעי הגס והחלחולת (ולא רק גילויו המוקדם) צריכה להיות הסיבה העיקרית לביצוע בדיקות. גילוי פוליפים וכריתתם מונעת את הופעת הסרטן אצל אנשים מסוימים. יש להעדיף בדיקות שבהן קיים הסיכוי הטוב ביותר לגלות הן פוליפים והן גידולים סרטניים, אם בדיקות אלה זמינות ואתה מסכים לעבור אותן.
החל מגיל 45, הן נשים והן גברים נמצאים בסיכון ממוצע לפתח סרטן המעי הגס והחלחולת ועליהם לעבור אחת מבדיקות הסקירה המפורטות להלן:
בדיקות המגלות פוליפים וממאירות
בדיקות המגלות בעיקר סרטן
בדיקת דם סמוי בצואה מסוג FOBT מדי שנה *, **
בדיקת דם סמוי בצואה מסוג FIT מדי שנה *, **
בדיקת DNA בצואה, במרווחים לא ידועים *
* יש לבצע קולונוסקופיה אם התוצאות חיוביות
** לבדיקות דם סמוי בצואה מסוג FOBT או FIT המשמשות לגילוי מוקדם, יש להשתמש בערכה מהסוג שבו יש דגימות אחדות. בדיקת דם סמוי בצואה שמבוצעת בזמן בדיקת אצבע רקטלית במרפאה איננה מתאימה לגילוי מוקדם.
בדיקה רקטלית (digital rectal examination, DRE): הרופא בודק את החלחולת באמצעות אצבע עטויה כפפה ומשומנת. אף על פי שבדיקה רקטלית מבוצעת לפעמים כחלק מבדיקות גופניות שגרתיות, אין ממליצים עליה כבדיקה יחידה לגילוי סרטן המעי. זוהי בדיקה פשוטה, שבדרך כלל איננה מכאיבה, ויכולה לאתר גושים בתעלה האנאלית (anal canal) או בחלק התחתון של החלחולת. אולם כשלעצמה היא איננה בדיקה אמינה ביותר לגילוי סרטן המעי הגס והחלחולת מפני שאינה מגיעה לעומק רב.
רופאים המבצעים בדיקה רקטלית מוצאים בדרך כלל כמות קטנה של צואה. אולם בדיקת הצואה שהושגה בדרך זו לאיתור דם בעזרת בדיקת FOBT או FIT איננה שיטה קבילה לגילוי מוקדם של סרטן המעי. המחקר הראה שבדיקת צואה מסוג זה לא תאתר 90% מהתופעות החריגות במעי הגס, כולל רוב סוגי הסרטן.
אנשים בסיכון גבוה
אם אתה נמצא בקבוצת סיכון גבוה מהממוצע לחלות בסרטן המעי, עליך לעבור בדיקות גילוי מוקדם מוקדם יותר, או בתכיפות גדולה יותר. התנאים הבאים מכלילים אותך בקבוצת הסיכון הגבוה מהממוצע: