פרופ' ברוך ברנר, מנהל המחלקה האונקולוגית, מרכז הסרטן ע"ש דוידוף מרכז רפואי רבין, בי"ח בילינסון.
מעודכן לאפריל 2026
טיפול באימונותרפיה
שנים רבות היה ידוע שכחלק מהשינוי הגנטי שעברו על מנת
להפוך לסרטניים, תאי גידול מבטאים גם חלבונים השונים מהחלבונים הרגילים בגוף,
דהיינו אנטיגנים, אך לא היה ברור מדוע תאי המערכת החיסונית, אותם תאים (לימפוציטים)
שתפקידם להגן על הגוף מפני גורמים זרים (כמו חיידקים ונגיפים), לא מצליחים לפעול
ביעילות כנגד תאי הסרטן המבטאים את האנטיגנים הללו. לפני כשני עשורים נמצא מנגנון
מרכזי בתהליך ההתחמקות של תאי הסרטן ממערכת החיסון, מנגנון של הפעלה ביתר של "בלמים"
הקיימים באופן טבעי בגוף, על מנת לווסת בדייקנות את פעילות המערכת החיסונית,
פעילות שמצד אחד חיונית ביותר, ומצד שני עלולה, באם פעילה ביתר, להיות הרסנית
ביותר - לתקוף גם תאים רגילים (לא סרטניים). "בלמים" אלה הם חלבונים
מווסתים (checkpoint proteins) הנקשרים
לקולטנים ע"פ תאי מערכת החיסון, לאחר שאלו נחשפו לאנטיגנים, על מנת לווסת את
פעילותם.
לאחר גילוי מנגנון זה, יוצרו נוגדנים חד-שבטיים הנקשרים
ל"בלמים" אלו, ועל ידי כך מנטרלים אותם (checkpoint inhibitors) ו"משחררים"
את מערכת החיסון לפעול ביעילות רבה יותר כנגד תאי הגידול. כך פותחו תרופות שונות, הנקראות
אימונותרפיות, שנועדו להגביר את היכולת של מערכת החיסון להילחם ביעילות כנגד
גידולים. טיפולים חדשניים אלה הביאו למהפכה של ממש בטיפול בממאירויות שונות,
כסרטני העור, ריאה, כליה ושלפוחית השתן, ולאחרונה נכנסו לשימוש גם בגידולים שונים
במערכת העיכול, כולל סרטן המעי הגס והחלחולת ("סרטן המעי"). בסרטן המעי אימונותרפיות
הראו יעילות בעיקר כנגד גידולים מסוג MSI-H (microsatellite instability high), גידולים
עם פגם ניכר במנגנון תיקון טעויות בדנ"א (החומר הגנטי בתאים) ולכן מבטאים
הרבה מאד חלבונים עם שינויים, דהיינו אנטיגנים. מונח שכיח המקביל ל-MSI-H הוא MMRd mismatch repair deficient) ), כששני
המושגים מבטאים דרכי בחינה שונות של אותה תכונה. ככלל, אימונותרפיות יכולות להינתן
לבד או בשילוב עם טיפולים אונקולוגיים אחרים ככימותרפיות, תרופות ביולוגיות או
קרינה.
תופעות לוואי (רעילות) של תרופות אימונותרפיות
כאמור,
אימונותרפיות פועלות באופן שונה לחלוטין מכימותרפיות ומתרופות ביולוגיות, ובהתאם גם
פרופיל הרעילות שלהן שונה. תופעות הלוואי של האימונותרפיות נובעות מעצם הפעלת היתר
של המערכת החיסונית, שבמצבה המעורער עלולה לתקוף גם תאים בריאים, ולגרום לתהליכים
דלקתיים באיברים שונים. למעשה כמעט כל איבר בגוף עלול להיפגע בתהליך זה, ולכן
רשימת תופעות הלוואי האפשריות של האימונותרפיות כוללות דלקות (לא זיהומיות) כמעט
בכל איבר, כולל לדוגמה דלקות במח (אנספליטיס), בלוטת התריס (טירואידיטיס ותוצאותיה,
היפר/היפוטירואידיזם), ראות (פנומוניטיס), כבד (הפטיטיס), מעי (אנטרוקוליטיס),
פרקים (ארטריטיס) ושריר (מיוזיטיס). עם זאת, דלקות כאלו אינן שכיחות, וגם אם הן
מתפתחות, הן לרוב קלות וניתנות לטיפול יעיל ע"י תרופות ש"מרגיעות"
את מערכת החיסון ומפחיתות את עוצמת פעילותה (לדוגמה, סטרואידים). באופן כללי,
טיפולים אלו נחשבים לקלים בהשוואה לכימותרפיות, וגם ביחס לרבות מהתרופות
הביולוגיות. עם זאת, שילובים של אימונותרפיות (ראה מטה), שמגבירים את יעילות
הטיפול, גם מעלים את הסיכון לתופעות לוואי.
קיטרודה (Pembrolizumab, Kytruda)
תרופה זו הראתה יעילות כנגד סרטן מעי גרורתי שהוא MSI-H (4-5%
מהחולים) בקו מתקדם, לאחר כישלון קווי טיפול סטנדרטיים, אך לפני מספר שנים היא
הראתה יתרון משמעותי גם בהשוואה לטיפול הסטנדרטי בקו ראשון (כימותרפיה + תרופה ביולוגית) ונכנסה לסל
התרופות בישראל להתוויה זו. יש עדויות ראשוניות לכך שהתרופה פעילה גם כנגד גידול
רקטאלי (גידול בחלק האחרון של המעי) ממוקם מסוג MSI-H (3-4%
מהגידולים).
אופדיבו (Nivolumab, Opdivo)
תרופה דומה לקיטרודה. אף
היא הראתה יעילות כנגד סרטן מעי גרורתי שהוא MSI-H בקו
מתקדם, ולאחרונה הראתה יעילות רבה גם בקו ראשון, בעיקר בשילוב עם אימונותרפיה
נוספת, יירבוי (ראה בהמשך). לאור היעילות הרבה של השילוב, הוא אף נכנס לאחרונה לסל
התרופות בישראל, כחלופה אפשרית לקיטרודה. המשלב של אופדיבו עם יירבוי הראה גם
יעילות רבה כטיפול טרום-ניתוחי בגידולים מקומיים מסוג MSI-H (10-15% מהגידולים),
עם היעלמות מוחלטת של הגידולים ב-68% מהחולים. יותר מכך, במחקר שבדק טיפול זה, כל
החולים נותרו ללא מחלה במעקב של לפחות 3 שנים, נתון שנחשב לגבוה משמעותית ביחס
למצב כיום. לאור תוצאות אלו טיפול זה הפך למקובל, למרות שאינו רשום בארץ ובעולם, ואינו
כלול בסל התרופות. בדומה לקיטרודה, יש
עדויות ראשוניות לכך שתרופה זו פעילה גם כנגד גידול רקטאלי ממוקם מסוגMSI-H . יותר מכך, מחקר
מבילינסון הראה שהתרופה עשויה לשפר גם את תוצאות הטיפול הכימי-קרינתי הטרום-ניתוחי
המקובל בגידולי רקטום שאינם מסוג MSI-H, המהווים את רובם המוחלט (מעל 96%) של חולי סרטן הרקטום הממוקם. בעקבות
תוצאות אלו מתנהל כיום מחקר רב-מרכזי בישראל ובגרמניה, בהובלת היחידה למערכת
העיכול בבילינסון, הבוחן את הנושא.
יירבוי (Ipililumab, Yervoy)
האימונותרפיה
הראשונה שנכנסה לשימוש קליני, בסרטן העור, המוכוונת כנגד מטרה שונה מזו של משפחת
התרופות הכוללות את הקיטרודה, אופדיבו ותרופות אחרות. כפי שהוזכר מעלה (ראה
"אופדיבו), התרופה הראתה לאחרונה יעילות רבה, בשילוב עם אופדיבו, בטיפול קו
ראשון כנגד סרטן מעי גרורתי שהוא MSI-H, והשילוב הזה נחשב כיום לטיפול היעיל ביותר בחולים אלו, ואף נכנס
לסל התרופות בישראל. הוזכר קודם (ראה "אופדיבו") שהשילוב עם אופדיבו
הראה גם יעילות רבה כטיפול טרום-ניתוחי בגידולים מקומיים מסוג MSI-H.
טסנטריק (Atezolizumab, Tecentric)
אימונותרפיה מהמשפחה הרחבה הכוללת גם את הקיטרודה והאופדיבו.
ב-2025 נמצא שתוספת של התרופה למשך שנה לטיפול
כימי משלים לחולי סרטן מעי מסוג MSI-H בשלב III, הגדילה משמעותית את
שיעור הריפוי של החולים. התוצאות המרשימות הביאו להמלצה גורפת להוסיף טסנטריק
לטיפול הכימי המשלים, אם כי טיפול יקר זה אינו כלול בסל התרופות.
ג'מפרלי (Dostarlimab, Jemperli)
אימונותרפיה נוספת, הדומה לקיטרודה, אופדיבו וטסנטריק. כפי שהוזכר,
יש תוצאות ראשוניות שמצביעות על הפוטנציאל של אימונותרפיות שונות, כולל קיטרודה
ואופדיבו (ראה מעלה), לרפא סרטן רקטום מתקדם מקומית מסוג MSI-H, בלי טיפול
כימי-קרינתי ובלי ניתוח. עם זאת, התכשיר שהראה את היעילות המרשימה ביותר בסיטואציה
זו הוא הג'מפרלי, שבמחקר שזכה לפרסום רב, הביא לשיעור ריפוי של 100% של חולים אלו,
ללא טיפול נוסף. הטיפול אינו כלול עדיין בסל התרופות, אך כן קיים בסל התרופות של
חלק מהקופות. לאור היעילות הרבה של הג'מפרלי ואימונותרפיות דומות מחד, ולאור המחיר
המשמעותי של הטיפול הקיים כנגד סרטן הרקטום, מומלץ מאד להשלים לפחות את בדיקת ה-MSI (או
לחלופין MMRd) על הביופסיה
הראשונית, ולבחון את אפשרויות הטיפול בהתאם.
למידע נוסף בנושא, ראו מאמר: סרטן המעי גס – המחלה והדרכים לטפל בה לחץ כאן.